עד לפסל זה התרכזתי בעיקר בצורות גיאומטריות. כשהבנתי שאני רוצה לפסל גם דמויות מוחשיות, בחרתי באישה. התהליך היה מורכב ביותר, שכן מעולם לא פיסלתי בשיטות מוכרות. הגוף הינו צורה מורכבת ביותר, וכדרכי, החלטתי לעבוד בשיטת פיסול משלי כדי ליצור את קווי המתאר של הדמות.
היות ורציתי שהפסל יהיה עשוי חתכים חתכים, בניתי מעין משטח של מסרגות נעות. רציתי שהורדת המסרגות על גוף המודל, תגרום לכל מסרגה להעצר בנקודת המגע עם הגוף, ותיצור רצף נקודות שמתארות את החתך. צילום כל חתך, חיבור הנקודות ועיבוד גרפי 
נוסף, היו אמורים ליצור קו מתאר של החתך. המסרגות נעו על גבי מסילה במרווח קבוע (ראו איור). שיטה זו נפסלה, עקב רזולוציה נמוכה של המסרגות, איבוד שטחים מתים (באיור – בצד שמאל של כף הרגל) והתעקמויות של המסרגות שלא אפשרו ליצור תמונה ריאלית.
בשלב הבא עברתי לתחבושות גבס. בעזרת תחבושות אלה נסיתי ליצור קווי מתאר של החתכים, לצלמם ולעבדם גרפית, על מנת לקבל קו מתאר אמיתי. בתמונות הבאות ניתן לראות את החתכים במקומות שונים בשלב הכנתם.
גם שיטה זו נפסלה. הסיבות לכך נעוצות בחוסר דיוק, קושי לשמור את אימום הגבס, ותהליך ארוך ומסורבל, שספק אם היה מוביל לתוצאה טובה.
אז עברתי לשיטה השלישית – סריקה באמצעות סורק אופטי של גוף המודל. עבודה זו הצריכה מהמודל לשכב ללא תנועה במשך כשלוש וחצי שעות. בגמר הסריקה נוצר קובץ גרפי 
של גוף המודל. בתמונה מימין נראה הקובץ הגרפי לאחר הסריקה. כדי ליצור קובץ מושלם, היה צורך להשלים על פי הדמיון איזורים שלא נסרקו, להוריד חלקים שנכנסו פעמיים לקובץ בגלל תזוזות, וליצור חיבור של הגוף למשטח עליו הוא שוכב.
לאחר עיבוד זה, נוצרו 104 קבצים, שכל אחד מתאר חתך שונה של הגוף. אז בוצע חיתוך של הפיסות בלייזר וסימון של כל חתך.
השלב הבא היה יצירת המשטח עליו שוכב הפסל. המשטח עשוי עץ, ובו חריצים תואמים לחתכים השונים, ומקום למעבר אור ממעגלי התאורה, הנמצאים מתחת למשטח. חירוץ וקידוח המשטח נעשו בעזרת מכונת CNC. היות והמשטח גדול יותר משטח העבודה של המכונה, היה צורך לבצע זאת בשלבים. בגמר החירוץ והרכבת החלקים לכלל משטח אחד, הוכנסו החתכים השונים למקומותיהם, והפסל החל מקבל צורה.
השלב האחרון כלל הרכבת מעגלי תאורה, ותכנות תוכניות ההארה השונות.
חזרה לגלריה הרעיון שמאחורי הפסל נתונים טכניים הפסל הבא